בלוג נראה כדבר מתבקש לחברה כמו שלנו, שיש לה כל כך הרבה מה לומר – ושכל כך רוצים לומר לה – ותכופות אני נשאלת איך עוד אין לנו אחד. למען האמת, אנחנו מדברות על זה כבר מזה זמן מה.
אני מודה שאני לא צרכנית גדולה של בלוגים ולא מבינה לעומק איך עובדת המדיה הזו ויכול להיות שזו הסיבה שהעניין התמהמה. ובכן, הגיעה העת ואני נרגשת ומלאת סקרנות באשר לדיאלוג שנפתח פה איתכן.
שנים שאני שומעת על טענות, כעס ועוינות כמו גם על הערכה ואהבה רבה כלפי 'קום איל פו', על אף שרק חלק קטן מהדברים נאמרים לי באופן אישי.
את הביקורות הקשות אני שומעת בעקיפין- דרך טוקבקים, דרך המוכרות בחנויות שלנו ובעיקר מחברתי ורד מוסנזון, שבמסגרת ההרצאות שלה היא מזכירה את קמפיינים של 'קום איל פו' ומשתאה לנוכח עוצמת התגובות. לטוב ולרע. העוצמה הריגשית שאנחנו מצליחות לעורר היא ללא ספק בלתי שגרתית בנוף החברות המסחריות וחשוב לי לשמוע את הדברים ממקור ראשון.
על בימת הבלוג ננסה לתת הצצה למה שאנחנו- לאג'נדה שלנו, לאופנה, לקפה ול'כולה' ונארח נשים שעובדות איתנו. גם אני אכתוב פה מדי פעם.
אני רואה כאן הזדמנות מרתקת לשמוע, להגיב ולפתוח שיחה עם מי כל מי שתרצה לעשות זאת וכבר מחכה לשמוע את התגובות ולהתדיין עליהן. יחד איתכן.
מבטיחה לענות (גם אם לא מיד) לכולם. גם לבנים.