יום האישה
מאת: לירית לבני להב
ב-8 במארס 1857 קיימו פועלות ענף ההלבשה בניו–יורק מצעד מחאה בתביעה לתנאי עבודה טובים יותר ושוויון זכויות לנשים.
כשהגיעו לאחד האזורים העשירים של העיר, פיזרה אותן המשטרה בכוח ואסרה נשים רבות. ההפגנה אמנם נחלה כשלון בכל מה שקשור להטבת תנאי העבודה, אולם הצליחה להפוך לסמל בכל מה שקשור למאבק הנשים לשיוויון זכויות. יום האישה הבינלאומי קם לתחייה עם לידתו מחדש של הפמיניזם בשנות ה-70 ובשנת 1978 הוכר התאריך כיום האישה הבינלאומי על ידי האו"ם.
לפני שהגעתי ל'קום איל פו' לא ידעתי מה המקור של יום האשה. הנחתי שזה כמו יום האם רק גם לנשים שהן לא אמהות, ולבושתי מעולם לא בדקתי. בשבועות האחרונים, לקראת יום האישה מצוידת בידע החדש שרכשתי, שוחחתי עם נשים רבות על יום האישה וגיליתי שלא הייתי לבד בבורותי. מבט נוסף סביב והקשבה לאמצעי התקשורת חיזקו את תחושתי שזה לא עניין מקומי- יום האישה התרחק מהמשמעות האמיתית שלו עדי כדי כך שכמעט ואין לה זכר בציבור הרחב.
בארגוני הנשים כמובן מציינות אותו כהלכה וכמקורו, אבל קולן של החברות המסחריות חזק יותר ונוכחותן במרחב הציבורי (שמוצע בכללותו למכירה) גדולה יותר, כך שיום האישה הצטמצם ליום של מבצעים והטבות לנשים. אני לא מטילה את האחריות להשכלתי על החברות המסחריות כמובן והטבות לנשים ביום הזה לגיטימיות , לו רק לא היו מנוגדות ברוחן באופן ציני כל כך למשמעות היום.
לו רק לא היה יום האישה מוקדש לתחרויות יופי (לצעירות ורזות כמובן), יום של 1+1 שאת פרסומיו מלווה דוגמנית מרוטשת פוטושופ שהייתה רזה מלכתחילה, מבצעים במכונים להסרת שיער, להצרת היקפים ויישור קמטים, המעודדים נשים לנצל את היום כדי "להתפנק" בהגדלת חזה או כמה זריקות לשפתיים.
היום שנועד להזכיר את המאבק לשיוויון זכויות של נשים,הוא יום שמוקדש להעצמה הבלתי נגמרת של מודל היופי הדכאני כלפי נשים , מודל שהוא אחד הגורמים המרכזיים למצב חוסר השיויון בו אנחנו מצויות. חוסר שיוויון המאלץ אותנו להיכנע לתכתיבי יופי נוקשים ואחידים, שמאלץ אותנו להיות רזות וצעירות (לפחות למראה) כדי למצוא עבודה, כדי לזכות להערכה, כדי להיות "מלכת המלכות".
שונה במובן הזה ועל כן ראויה לציון היא חברת דאב שיצאה השנה בקמפיין "ליופי אין מלכה אחת" כתגובה על תחרות "מלכת המלכות" של ערוץ 2 בשותפות עם לאשה. אני מקווה שהיא תמשיך לעשות שימוש מהסוג הזה בפלטפורמת הפרסום הנרחבת שלה ושתמשיך לעודד מודל יופי אחר. בפעם הבאה אני מקווה שבמודעות תהיה גם בחורה שחומה אחת. כי גם אני משתמשת בדאב:)
שלט החוצות של dove מול דיזינגוף סנטר
באותו עניין-
בשנים האחרונות אנחנו מקיימות שיתוף פעולה עם נשות מרכז רקמה מקריית גת, הפועלות בחסות אחותי. המרכז מורכב מ-15 נשים אתיופיות שמפסלות, תופרות ורוקמות על פי מסורתן ותרבותן. בקרוב נשיק יחד ליין מוצרים חדש ומקסים ונרחיב על הדרך שהביאה עד הלום.
בינתיים, לכבוד יום האשה בחרנו להירתם לטובת תנועת אחותי ולמען מרכז רקמה בקריית גת
ובמשך השבוע של יום האישה נעביר בשמן של הלקוחות שלנו את כל הרווחים ממוצרי הנייר המאוירים שלנו לטובת המרכז.
לקייה ירדני מנהלת קבוצת מרכז רקמה ואירה גודלמן המעצבת הראשית של comme il faut
תגובות נוספת למלכת המלכות בפורום פמיניזם בתפוז.
על למה צריך לבטל את "מלכת המלכות" בבלוג של שירה משולם.
——————————————————————————————————————————————–
בארגוני הנשים השבוע:
- היום בצהריים תתקיים הרצאה למניעת הטרדה מינית לבכירי/ות ועובדות/י התמ"ת, לאחר שסגנית השר אורית נוקד נענתה לפניית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, כיאן, מרכז מהות, ומרכז תמורה בפרויקט מטעם שתיל.
- היום אחה"צ -תהלוכה ועצרת של קואליציית נשים יהודיות וערביות למען תעסוקה הוגנת, בהשתתפות תנועת אחותי, מרכז תמורה, קואליציית נשים לשלום, הקשת הדמוקרטית המזרחית, אנואר, פרלמנט נשים, קול האשה, איתך-מעכי , תנועת ש.י.ן, עמותת מען ועוד.
- שדולת הנשים בישראל תציג דוח צללים באו"ם על נערות בסיכון ותעסוקה.
- אשה לאשה- מרכז פמיניסטי חיפה יקיימו מסיבת יום אשה הערב.
- קואליציית נשים לשלום יפגינו מחר מול כלא השרון לשחרור אסירות פוליטיות.
- תנועת תנ"די- תנועת נשים דמוקרטית בישראל, מפגינות היום בסחנין לרגל מאה שנה להכרזה על יום האשה הבינלאומי.
- נשים בשחור יערכו מפגש בשבת,ביפו.
יום אישה שמח
גם אני כמוך, לירית, לא היה לי מושג מה זה אומר, כל ה'פמיניזים' הזהף רק ידעתי שמשום מה אני נגד. ואז, אחר צהריים אחד לפני 13 שנים, פגשתי את סיביל. מאז למדתי קצת. חושבת שחשוב, כמו שאמרת, להקדיש את היום הזה לחשיבה רחבה, לראיה של איפה אנחנו, איזו דרך נעשתה ובעיקר, לא לעשות לעצמנו הנחות. יש עוד דרך ארוכה לעשות.
גם אני לא ידעתי על היום הזה. לאחרונה גיליתי שבאירופה, לפחות בהולנד, היום הזה מקבל המון פוקוס בהקשר המקורי שלו. זה יום חג בינלאומי מוכר, שבישראל לא זכה לתשומת לב.
תודה על פוסט מצוין והכרחי לציון יום האשה הבינלאומי. וכן, חשוב שמאבקי ארגוני הנשים שמציינים מדי שנה את אפלית הנשים, כמו גם את הישגנו. ותודה ללירית וקום איל פו שלא מרפות מהעלאת התודעה של כולנו בנושא זה.
יופי של פוסט, כבר קישרתי אליו בפייסבוק.
כמי שחצתה את גיל ה-50 חייבת לציין שחלו שינויים לטובה בשנים האחרונות בנושא מודעות לשוויוןן נשים וגם מתגלה יותר רגישות. נכון ,יש עוד המון מה לעשות ואני מקווה שאנחנו בדרך הנכונה להוביל שינוי בין היתר הפוסט שנכתב ואחרים…
הי לירית
זה מעניין באמת שנשים מגיעות למודעות פמיניסטית בשלבים שונים של חייהן – אבל ממה שאני ראיתי, בסופו של דבר כולן מגיעות. מדהים.
יום אישה נעים לכולן.
נורית
מנכ"לית
שדולת הנשים בישראל
לאו דווקא קשור ליום האישה אבל איך זה ש 20 נשים מריירות על רווק ואף אחת לא קמה והלכה כי פשוט לא נראה לה מתאם או שהוא לא מה שהיא מחפשת.
אני מדברת על התוכנית הרדודה והמבישה הרווק
הדרך עוד ארוכה מאוד. אין ספק שלפחות במדינות המערב יש שינוי, ממש מהפכה, במאה השנים האחרונות. גם כאן עוד יש הרבה מה לשנות, לשפר ולהתקדם.
אבל השינוי הקשה באמת הוא השינוי התודעתי, שינוי בנפשה פנימה של כל אישה, וכל איש. אנחנו בלי משים פועלים לפי דפוסי חשיבה ופעולה שאינם שיוויוניים. נדמה לנו שלנשים יש אינסטינקט נשי…שהן מיד יודעות איך לטפל בתינוק…שהן צריכות להתאים לאידאל יופי מסוים (מי לא מתאפרת, לא נועלת נעלי עקב, לא תולשת שערות לא שמה קרמים כל הזמן…שתקום!)
כל אחת מאיתנו נגועה במשהו מן הסוגים הללו, וחושבת שהיא אכן עושה בחירה מודעת. על הגבלת שעות עבודתה, על טיפול מסור בכל המשפחה, על הקרבה של עצמה למען האחרים. בחירות שכולן עצמאיות וראויות – אך משום מה הן בחירות של….נשים. תמיד נשים. ולא בגלל שאנחנו כל כך יותר נחמדות. בגלל הבניה חברתית. בגלל חינוך. בגלל לחץ. וכן, אנחנו באמת נחמדות!