מאת: לירית

הזוכה היום ה-5 של המשחק היא יעל אלמוג. מזל טוב!

על צילומי חורף 1996

דוגמניות: שלי גפני, ענת הראל ללוק | איפור: מיכל דינר | שיער: ליאור גרין | נעלים: נגשקה | תכשיטים: עמר, שושנים, שיק עתיק | צילום: מירי דוידוביץ' | עיצוב גרפי והפקה: סטודיו רותי קנטור |

שלי גפני וענת הראל. 1996 צילום: מירי דוידוביץ'

שלי גפני צילום: מירי דוידוביץ'

ענת הראל ויגאל קשמה גזרן ומנהל יצור ב-comme il faut דאז

מאת: לירית

הזוכה ביום הרביעי של המשחק- אילנה גרושקא

רונית אלקבץ. צילום: יעל יאירי-אורון

רונית אלקבץ. צילום: יעל יאירי-אורון. הגרביים עם הסנדלים היו פה כבר אז מסתבר

מאת: לירית

הזוכה היום היא מיכל לוי. כמה פרטים על הקטלוג של חורף 2000

עיצוב הקטלוג: סטודיו מיכל גרניט | צילום: שרון דרעי | דוגמנית: מיה ישעיהו ל"אימאג'" | ילדה: עמית ירקוני | סטיילינג: אביטל דרעי | איפור: ג'יזל ל"סקיי" | עוזרת צלמת: עינב שטארק | שיער: יניב זאדה ל"סקיי" | נעלים: "מרי" ת"א | צולם בביתה של קארין צור | תודה לורד מוסנזון, נעמי סנדרסון |

מיה ישעיהו צילום: שרון דרעי

מיה ישעיהו. צילום: שרון דרעי

מיה ישעיהו. צילום: שרון דרעי

כדי להמשיך ולהשתתף במבצע הצטרפו, לחצו על ה"לייק" והשיבו בתגובות.

מאת: דורית אברמוביץ'

מדי שנה מתפרסמים נתונים, שכב ר רחוקים מלהפתיע, על אפליית נשים בעבודה ועל מידורן בעיקר לעבודות שירותים ודחיפתן אל התחתית העבה של שוק התעסוקה. על פי נתוני מרכז אדווה, נשים מהוות כמחצית מכוח העבודה האזרחי, אך שכרן החודשי הממוצע עומד על 60.4  אחוז משכר הגברים, ושכרן השעתי עומד על 79 אחוז משכרם של גברים. וכדי להימנע מראש מטענות כאילו מצבן של נשים עובדות משתפר, יש להדגיש כי נהפוך הוא, מצבנו הולך ומתדרדר. להלן, על פי נתוני מרכז אדווה, בשנת 2007 ההכנסה הממוצעת לשעה של נשים שכירות עמדה על 84 אחוז משכר הגברים השכירים (לעומת 79 אחוז כיום), וההכנסה החודשית הממוצעת של נשים שכירות עמדה על 64 אחוז משכר הגברים השכירים (לעומת 60.4 אחוז כיום).

עם נתונים כה חמורים שמעידים על היותן של נשים מיעוט פוליטי-כלכלי-מעמדי, ועם ההבנה כי נשים אינן רק מגדר אלא קודם ולפני הכל מעמד, מתבקשת מאתנו סולידאריות רחבה, שאחד מביטוייה הוא רכישה מעסקי נשים בלבד.
אחוזים הולכים וגדלים של נשים, שמודרות משוק התעסוקה- שהשתכרו על פי או מתחת לשכר מינימום; פוטרו בשל הריונן; עברו את גיל 40 ועל כן לא מתקבלות כמעט לאף עבודה; חיות בפריפריה הגיאוגרפית-פוליטית ונטולות נגישות למקומות תעסוקה;  צריכות לעמול בגידול ילדיהן ללא תמורה בשכר ובה בעת להיטלטל בדרכים כדי להשתכר אך בה בעת לשלם למטפלת ולגנים את כל שכרן; עובדות במשרות שעתיות וזמניות ו/או דרך חברות קבלן; נפגעות מהטרדה מינית במקום עבודתן- רבות מכל אלה מקימות לעצמן עסקים זעירים כדי לממש את כישוריהן שאינם מוערכים ו/או מתוגמלים כלכלית בשוק תעסוקה שמנוהל על ידי גברים.

אלפי עסקים זעירים מוקמים ברחבי ישראל, ארגוני נשים שמומחים בהתעצמות כלכלית מציעים קורסים, השתלמויות, קואופרטיבים וחממות לנשים בעלות עסקים זעירים, חנויות 'אחותי-סחר הוגן' נפתחות ומציעות מגוון עצום של מוצרים ידידותיים לסביבה ואיכותיים פרי ידיהן של יצרניות מכל רחבי המדינה, כל שנותר הוא לנו הצרכניות והצרכנים הוא להכריע לרכוש ולקנות מהן. זוהי סולידאריות צרכנית שנדרשת אל מול אפליה והדרה שיטתית של נשים, כך יכולות ויכולים אנו להתנגד לשיטה כלכלית שמטילה החוצה מאות אלפי נשים ובה בעת ליהנות מרכישה הוגנת-איכותית-חברתית. אז כל פעם שעולה אצל  מי מכן הצורך והרצון לרכוש מוצר או שירות כלשהו, אנא עצרי רגע וחפשי באתרים שמפרסמים עסקי נשים, ובחנויות 'אחותי-סחר הוגן' בתל אביב, וכך גם תשיגי לעצמך את השירות או המוצר הטוב ביותר וגם תפעלי למען חברה צודקת, שוויונית, הוגנת יותר.

ביום חמישי ה-3.6 בשעה 19:00 בבית בנמל, האנגר 26 נמל ת"א, תושק קולקציית בנדלאי- יחד באמהרית- שהיא שותפות בין נשים ממרכז אהטה, נשים מתנועת אחותי ונשים מחברת האופנה comme il faut. מוצרי הקולקציה העשויים עבודת יד אתיופית מקורית ימכרו בבתי comme il faut ובחנות אחותי סחר הוגן.

הצטרפו לאירוע בפייסבוק ובואו להשקת הקולקציה.

הנה הצצה קלה-

חבק מפיות רקום – סט של 4 יחי' כולל מפיות- 240 ₪

סט מצעים רקום למיטה-1590 ₪

להרחבה בנושא ולצפייה בתמונות נוספות.

מאת: סיביל גולדפיינר

בתחילת השבוע התפרסם דו"ח אתיספירה לשנת 2010, ו-comme il faut מופיעה ברשימת 100 החברות האתיות בעולם. ברשימה נמצאות בין השאר גם גוגל וג'נרל מוטורס, חברות בקנה מידה עולמי. אנחנו משקיעות רבות בתחום האחריות החברתית והסביבתית לאורך השנים וההכרה הבינלאומית בכך משמחת. במיוחד לאור העובדה שאנחנו החברה הישראלית היחידה המופיעה ברשימה, ובהקשרים של אתיקה וערכים – לא כיבוש וכוחנות.

הישג נוסף של שנת 2009 היא נוכחותנו ברשימת ה-UN ו-UNIFEM כחברה שמפגינה Best Practice בתחום קידום מעמד האישה, שניצב בליבת העשייה ובחזון של comme il faut.

כחלק מתפיסתנו  את החברה כפלטפורמה לשינוי חברתי ולקידום נשים נולד פרויקט "מעבירות", שיצא לדרך באמצע החודש, בפעם החמישית, תחת הכותרת "סדר חדש בארון".

הפרויקט נולד מתוך החיפוש שלנו אחר דרכים לחזק את הקהילה שבקירבה אנחנו חיות ושמתוכה באות העובדות והלקוחות שלנו. מתוך היכרות רבת שנים עם לקוחות comme il faut ואחרי לא מעט ניסוי וטעייה, הבנו  שנשים רוצות ומוכנות לתרום לקהילה, במיוחד אם מקלים עליהן בארגון התרומה עצמה.

בסופו של התהליך הגענו לנוסחה של "מעבירות": פרויקט המערב תרומה לנשים בקהילה, את הלקוחות שלנו ואותנו. נשים מביאות בגדים שלנו שהן כבר לא לובשות לחנויות ואלו מועברים לתרומה. ב"מעבירות" האחרון ("מעבירות אהבות") הועברו הבגדים ישירות לנשים שורדות זנות ובמעבירות הנוכחי (כמו בראשון), מועברים הבגדים לעמותת "אישית". העמותה מפעילה חנות בה נמכרים הבגדים על ידי מוכרות-מתנדבות ובכסף נעשה שימוש לקורסים להשכלה לנשים.

"מעבירות" מתאים לתפיסה האקולוגית שלנו בזה שהוא מעודד מיחזור בגדים ומתאים מאד ללקוחות שלנו, השומרות את הבגדים של comme il faut  לאורך שנים, גם כשהן כבר לא לובשות אותן וגם כאשר שינו מידות והעדפות. הסיבות לכך הן איכות הבגדים, שגם מאפשרת את כל הפרויקט, וכן תחושת הקשר האישי אליהם וההשקעה הכספית.

אני מודה מאד לכל הלוקחות חלק ב"מעבירות" ומבטיחה שנמשיך בעשייה החברתית יחד איתכן. "לא נשרוף חזיות" – נעשה "סדר חדש בארון" ונמשיך להעביר בינינו ולחזק את תחושת הסולידריות בין נשים.

מאת:לירית

כולה מכריזה על ולנטיין כיום לאהבה עצמית ומזמינה נשים לתת לעצמן ואחת לשניה טיפול מתנה ליום האהבה

ב-COMME IL FAUT CAFE רקח השף עדי אבו ארוחת ולנטיין משובחת על טהרת ה"שרינג" ולקינוח עוגה (זוגית) עם ג'לי ותותים כמו פעם.

עוגה של פעם ביום האהבה

וב-comme il faut לכבוד החג החלטנו לחשוף לבבות סודיים המסתתרים בפריטים רבים שלנו, שנועדו ללובשת אותם,  בתקווה להעלות חיוך על פניה או להזכיר לה משהו חשוב. הנה כמה תמונות חסויות:

חצאית רדיקל- מבחוץ לא רואים

מבפנים- לבבות סודיים

לב כחול פנימי

~~~~~~~~~~~~~~~
וזו לא הדוגמה היחידה

חולצת comme il faut

והלב שלה

יום אהבה שמח

מאת:לירית

ביום חמישי הקרוב ה-7.1.09 תחל מכירת החורף הגדולה שלנו בכל בתי comme il faut ברחבי הארץ, לשלושה ימים בלבד.

הכל מוכן, מזומן ומקושט-

חלון הראווה של comme il faut ירושלים מתכונן

עובדות הסטודיו גוייסו לעזרת מנהלות החנויות ומוכרותיהן, כולל המעצבות- אירה (לי-ם) ואפרת (לרעננה), מנהלת הרכש והמחסן- גלי (לכיכר רבין) ומתאמת המכירות- ליבי (לי-ם). ליאורה זק, סמנכ"לית הסחר והאופנה שרתמה את כולנו, נרתמה גם היא ותוכלו לפגוש אותה בבית בנמל.  נתראה.

כל קולקצית החורף תמכר בהנחות של 20%-60%. הנה דוגמאות:

הדרה דפנה בקולקציית חורף 2010 של comme il faut צילום:רוני כנעני

ליאור יציב בקולקציית חורף 2010 של comme il faut צילום:רוני כנעני

נ.ב- בבית בנמל ניתן יהיה לראות חלון ראווה בעיצובו של האמן ז'וֹאֶל אנדריאוֹנוֹמֶאריזוֹאָה שמציג החל מה-10.1.2010 בבית בנמל.

המכירה תתקיים בשעות שונות מהרגיל:

חמישי- 7.01.2010 משעה 08:00 עד 21:00 (בית בנמל עד 22:00 וחנות הסטודיו עד 19:30)
שישי- 8.01.2010  משעה 08:00 -15:00
שבת – 9.01.2010 בחנויות בית בנמל בלבד משעה 11:00 -22:00
ורמת אביב במוצ"ש, בהתאם לשעות פתיחת הקניון.

לרגל יום המאבק באלימות נגד נשים- החל מה- 25 בנובמבר, למשך שבוע, אנו מזמינות את לקוחותינו לקנות טי שירט עם הדפס מיוחד לנשים ב-59 ₪ (במקום 159 ₪) שיועברו כתרומה לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

בנוסף, יעמדו לרשות לקוחותינו בכל חנויות הרשת, כרטיסים בהם תוכל כל אחת לכתוב מילות תמיכה וחיזוק לנפגעות תקיפה מינית. בתום השבוע נשלח אותם לאיגוד מרכזי הסיוע, כדי שיועברו אישית לנפגעות ולנפגעים.

נטע דפנה בחולצת HERSTORY בעיצובו של גוסטבו-מטיאס. צילום: רוני כנעני

*ההדפסים:

על גברים להתנצל על חולשתם, נשים על כוחן (של סימון דה בובואר)

HERSTORY

גם איילת דקל הצטרפה לפרוייקט-

במסגרת קמפיין המשך ל"תפרים פתוחים" של קום איל פו, נתבקשתי לספר על הבגד הכי נחשק בארון שלי. חיטטתי במוחי בקדחתנות מכיוון שבענייני בגדים לציין את האחד המיוחד, זו חוויה לא פשוטה עבורי, אבל אז נזכרתי בליוויס הראשון שלי.

היה קיץ חם במיוחד באילת, העיר שבה גדלתי.  בלונדיניות שהדיפו ניחוח בינלאומי, הסתובבו על החוף במכנסי ג'ינס אולטימטיביים-501, הם ענדו אותם כתכשיט מתחת לגופיה לבנה וחולצות משובצות ומבחינתי זו הייתה אהבה ממבט ראשון. מאחר וחנויות הבגדים באילת של אותה התקופה הסתכמו בסניף נידח של המשביר לצרכן, חיכיתי בכיליון עיניים לחופשת הקיץ אצל סבתי בחיפה.  באותם הימים הצטיינה העיר החיפאית בחנויות המלחים שלה. למעשה מכרו שם בגדים שהמלחים שהגיעו למפרץ החיפאי מכרו לסוחרים שחיכו בדיוק לבחורות כמוני. כמוני אגב, מאז ועד היום זה אומר מכורות קשות לכל מה שקשור לעולם הג'ינסים. ליוויס 501 הראשון שלי היה דגם כחול ומחוספס, שעיטר היטב את גופי המתבגר וזכה לרדת ממנו רק לצרכי כביסה. אבא שלי תעב אותו ואמא שלי טענה שהוא גברי. אני לעומת זאת מצפינה אותו עדין בארון רק שעם השנים הפך הכחול לתכלת משופשף ונכסף ולקרוע האופנתי. לך תבין לליבן של בחורות…

הפוסט המקורי בבלוג של איילת.

במסגרת "תפרים פתוחים – חשיבה משותפת על אופנה" החלטנו לבצע מעין מחקר, שבשבילו אנחנו זקוקות לשיתוף פעולה מצדכן. קראנו לו "מעבירות אהבות" והרעיון שעומד מאחוריו הוא ניסיון לפצח מה הופך בגד לאהוב ועל זמני. לשם כך אנחנו מבקשות מכן להשאיל לנו את הבגד שאתן הכי אוהבות לחודש. בסיומו, יוחזר לכן הבגד עם שובר מתנה לקנייה מקולקציית חורף 2010 ועם הקנייה תכנסו להגרלה שהזוכה בה תקבל 20,000 ש"ח לקניית מלתחה חדשה אצלנו. על כל בגד שישתתף בפרויקט נתרום בגד של comme il faut לנשים שורדות זנות.

כצעד משלים לפרויקט אנחנו מזמינות אתכן לשלוח לנו סיפורים קצרים על בגד ישן ואהוב. שלשת הסיפורים האהובים ביותר על עובדות comme il faut יכרכו למחברת שתחולק בחנויות שלנו, ולכל אחת מהכותבות (או הכותבים) יוענק שובר של 2,000 ש"ח לקניה אצלנו.

באיזה אופן בדיוק ניישם את מסקנות המחקר הזה? נדע רק בסיומו. מבטיחות לעדכן אתכן כמובן.

את הסיפורים, אנא שלחו לכאן.