מאת: ענת גלברד

כמו רוב הדברים הטובים שאנו נתקלים בהם לגמרי במקרה, ולאו דווקא כאשר אנו מחפשים או מצפים להם, כך נתקלתי לראשונה בלבד. זה היה בגלריה בניו יורק. ראיתי עבודות שונות ממה שהכרתי עד כה.

ואני, 'כרישת עיצוב' וותיקה, שקשה כבר להפתיע אותה, חיה ונושמת חומרים כבר שנים, מצאתי את עצמי ממששת ובודקת, מסתובבת סחור סחור סביב עבודות מדהימות ביופין, שלא הכרתי את החומר מהן הן עשויות, ויותר מזה- לא הבנתי איך הן עשויות.

אלו היו עבודות בלבד. מין ספק מיכלים, ספק פסלים, עשויים מסוג של 'בד' שלא זיהיתי עד כה, אבל הוא לא היה ארוג, או סרוג, או מעובד בכל דרך אופיינית לבדים או כל סוג של טכסטיל אחר שהכרתי. ומה שהכי הפתיע אותי הוא שהן היו תלת מימדיות, אבל ללא תפרים או חיבורים, הן היו עשויות ממקשה אחת, ועובי הבד, משתנה מדק לעבה ולהיפך. קשה היה לי להפרד מאותן עבודות, (אחרי שנכנסתי ויצאתי שוב ושוב) ובאותו רגע ממש, הרגשתי שמשהו חדש ומשמעותי נכנס לחיי.

ומכאן בעצם התחיל 'המסע בעקבות הלבד'. חפשתי, חקרתי, התכתבתי וכו' ולאחר כמה חודשים מצאתי את עצמי בסדנת לבד בעיירה יפהפיה, ב- UP STATE  N.Y , אצל פרופסורית לטכסטיל מאוניברסיטת  SIRACUSE. לאחר כמה חודשים נוספים של מחקר והתכתבויות, הגעתי  לסקוטלנד, ללמוד אצל חברה ב- FELT MAKERS ASSOCIATION. בסופו של דבר חזרתי לארץ והתחלתי לעבוד, כאשר אני משלבת בין המידע שצברתי לבין ניסוי ותהייה, והכל כמובן במקביל לעבודתי השוטפת כצורפת שעובדת בזהב ואבנים.

כל פרט עשוי בעבודת יד

ההתעסקות בלבד במקביל למתכת, היתה מרתקת בשבילי, אני נמשכת לחומרים במצבם הבסיסי ביותר, כאשר ניתנת לי האפשרות לעבד ולעצב אותם משלב חומר הגלם ההתחלתי ביותר, את בד הלבד אני מייצרת משערות כבשים,משי ואלפקה גזוזות, ובעבודותי בזהב, אני מתחילה משלב הזהב הטהור אותו אני מתיכה ומערבבת לסגסוגות שמהן אני יוצרת פחים וחוטים לעבודה. וכאן נמצא הדמיון בין הלבד למתכת. אבל יחד עם זה יש גם שוני מהותי בין שני החומרים הללו, שכן הלבד בניגוד למתכת הנוקשה, הוא רך, קל, אורירי, צבעוני ובעל גבולות לא מוגדרים.

היום, לאחר תקופה בה יצרתי במקביל בלבד ובמתכת, מצאתי את החיבור הנכון- מה שקוראים לו 'סגירת מעגל'- אני משלבת בין שני החומרים המנוגדים כ"כ באופיים, כאשר הדגש הוא על יצירת אינטראקציה מושלמת בין שניהם.  הרעיון או האתגר, היה ששני החומרים הללו 'יצמחו' האחד מתוך השני, ויתמזגו למשהו שהוא אחר וחדש.

לבד ומתכת- סגירת מעגל

בימים אלו השלמתי את פיתוחה של קולקציית נעלים התואמות לתיקים, גם הן עשויות לבד ומעוטרות בדומה לתיקים באלמנטים מכסף סטרלינג ובאבני סוורובסקי,  ובכך למעשה יצרתי קו של תכשיטים, תיקים ונעליים, בעלי מכנה משותף הן ברמה העיצובית והן ברמת החומר, המשלימים אחד את השני.

התערוכה של ענת גלברד תפתח ביום חמישי ה-2.9. ב-comme il faut בבית בנמל, האנגר 26, נמל ת"א. נעילה: 11.9.

מאת: ליאורה זק

אתמול, בנסיעה משפחתית, חלפנו על פני שלטי החוצות בדרכים ונתקלנו בפרסומת של קניון ארנה. התחלתי לדבר על הנושא ועל המחאה שלנו כנגד השלטים וזכיתי במבטים משועממים ובהנהוני הסכמה עייפים, חוץ מבתי הבוגרת שהתקוממה ואמרה "מה אתן עושות עניין מכל דבר? מה כל כך נורא בזה?"

עד אותו הרגע היה ברור לי שאני סולדת מקיומם של שלטי החוצות האיומים האלו שמכריחים אותי ואת ילדי להיות חשופים לפורנוגרפיה אלימה ופוגענית כלפי נשים, אבל רק באותו הרגע הבנתי עד כמה מכרעת השפעתם. לא רק שהפרסומים האלו מזהמים את המרחב הציבורי אלא שהם מסמנים גבולות, או יותר נכון חוסר גבולות, לגבי מותר ואסור, לגבי מהו ייצוג ראוי ומכבד של אישה: היחס שלנו לפרסומות מעין אלו והתגובה שלנו אליהן היא המדד. העובדה שבתי ורבים כמוה, כבר לא רואים מה לא בסדר בתמונה של אישה- נערה כפותה, שגבר דוחף את פניה לתוך עוגה, מאותתת שאנחנו בבעיה.

איך אנחנו קשורות לנשים שבפרסומת?

הבת שלי לא רק שאינה רואה כרגע את הקשר בינה לבין האשה על השלט או כיצד השפלתה משליכה עליה, היא לא רואה בכלל איפה ההשפלה. אבל אנחנו בתור הורים למודי ניסיון, יודעים שזה שהיא לא רואה עכשיו את ההקשר לא אומר שאין אחד כזה, ברור וישיר מכפי שהיינו רוצים להאמין. בעידן בו אנחנו כבר מודעים להשלכות הקשות של ייצוגים במרחב הציבורי, עידן בו האנורקסיה מפילה קורבנות באופן חסר תקדים, עידן בו ניתוחים פלסטיים הם מתנת יומולדת לבנות 16-  ראוי שלא נעלים עין מהאישה על השלט, שידיה קשורות מאחורי גבה ועיניה מכוסות בצעצוע פלסטיק.

רבות אני שומעת את הטענה שבעצם ההתנגדות שלנו לתופעות כאלו, אנחנו מפרסמות אותן ומסייעות למפרסמים עצמם, שאף בונים על התנגדותנו ועל הרעש התקשורתי סביבה. אז נכון, על קניון ארנה שמעו בימים האחרונים בעיקר בגלל פנייתה של ויצ"ו ופנייתנו להסרת השלטים, אבל ההקשר שבו שמעו עליהם הוא בויכוח הציבורי על הלגיטימציה שלהם. זה הפרסום היחיד שראוי שיהיה להם.

ההתנגדות משתלמת

היעדר התנגדות רמה וברורה לתופעה כזו, יקבע אותה כלגיטימית לא רק עבור מפרסמים, אלא עבור החברה בכללותה. שהרי אם המודעה פרושה על שלטי חוצות ואנחנו רואות אותה על בסיס יומי ולא אומרות דבר, כנראה שככה זה וככה זה צריך להיות.
אסור לנו לשתוק כשהמרחב הציבורי הופך למרחב המעודד אלימות, שוביניזם ופדופיליה. העובדה שהשלטים הוסרו ביום שלמחרת מוכיחה ששווה להיאבק.

זרמון- גולדמן טוענים שמדובר בפרויקט אמנותי. אם כך, אבקש שייקחו את האמנות שלהם למרחב בו תהיה לקהל בחירה אם לראות אותה או לא ושלא יכריחו אותי ואת ילדי להיחשף אליה בעל כורחנו. אני אגב ספקנית אם זרמון, גולדמן או מנהלי קניון ארנה היו לוקחים את בנותיהן הרכות לתערוכה שאלו התמונות המוצגות בה, בכדי ללמד אותן על יופייה של אופנה ועל נשגבותה של אמנות.

ליאורה זק היא סמנכ"לית האופנה והסחר של comme il faut

פורסם במקור כטור אורח באתר סלונה

מאת: לירית

כותרת הקמפיין החדש של קניון ארנה הוא "ארנה אוהב אופנה" (באנגלית כמובן) כשכותרת מדוייקת יותר היתה צריכה להיות "ארנה אוהב אופנה, שונא נשים"- זה המכתב ששיגרנו הבוקר למר ג'קי בן זקן:

‏23 אוגוסט 2010

הנדון: דרישה להסרה מיידית של קמפיין הפרסום הסקסיסטי של קניון ארנה

שלום רב,

אנחנו פונות אליכם בדרישה להסרה מיידית של קמפיין הפרסום הסקסיסטי, רווי השפלת נשים, של קניון ארנה. קמפיין זה, שקושר בין תכניו לבין אופנה עורר בנו זעזוע רב בשל תכנים שכל כולם רוויים בפורנוגראפיה מעוררת חלחלה, סקסיזם, אלימות כלפי אישה, והתכתבות ברורה עם אלימות מינית כלפי קטינות. נבצר מבינתנו כיצד יזמתם ואישרתם קמפיין כזה, המתנוסס מעל שלטי חוצות ומעודד בגלוי אלימות כלפי נשים ונערות. בתוך כך, אנו דורשות כי לצד הסרתו של קמפיין מזעזע זה, תפרסמו התנצלות ציבורית כלפי ציבור הנשים והנערות בישראל, למען הדגשה כי בטעות המדובר ולא בכוונה לפגוע ביודעין בציבור זה.

למותר לציין כי אופנה אינה כורכת את עצמה עם אלימות מינית כלפי נשים ונערות, וכחברת אופנה אנו מנוסות ויודעות כי מרחב עסקי זה יכול וצריך לעודד חיזוק נשים בחברה במקום השפלתן ודיכויין, עידוד קידומן המכובד והמלא של נשים במקום החפצתן. צר לנו כי בבואכם לקדם תכנים הקשורים באופנה, בחרתם בתוך כך לקדם תכנים אשר ידוע כי הם מעודדים אלימות מינית כלפי נשים ונערות בחברה.

בהנחה כי אתם מודעים להפרה הבוטה של כללי האתיקה בפרסום הכרוכה בקמפיין זה, אין לנו אלא לצפות כי הוא יועבר מן העולם מיידית ואת התנצלותכם נדאג לשלוח לכל מאן דבעי. במידה ולא ייעשה כך והקמפיין המשפיל והפורנוגראפי ימשיך להתנוסס במרחב הציבורי, נעשה כל לאל ידנו על מנת להפיץ הלאה את מחאתנו, בשילוב ידיים עם ארגוני הנשים בישראל.

נודה לתשובתכם בהקדם,

ליאורה זק
סמנכ"לית הסחר והאופנה comme il faut
liora@comme-il-faut.com 0542277003

לירית  לבני להב
דוברת comme il faut
liriet@comme-il-faut.com 0542277029

מבית היוצר של זרמון גולדמן

על הפניה של ויצו והתגובה המביכה של ארנה בכלכליסט

על הסרת השלטים ב- Y NET

על הפניה שלנו באייס

על האספקט האופנתי אצל גיברת קאופמן