יום האישה

מאת: לירית לבני להב

ב-8 במארס 1857 קיימו פועלות ענף ההלבשה בניו–יורק מצעד מחאה בתביעה לתנאי עבודה טובים יותר ושוויון זכויות לנשים.
כשהגיעו לאחד האזורים העשירים של העיר, פיזרה אותן המשטרה בכוח ואסרה נשים רבות. ההפגנה אמנם נחלה כשלון בכל מה שקשור להטבת תנאי העבודה, אולם הצליחה להפוך לסמל בכל מה שקשור למאבק הנשים לשיוויון זכויות. יום האישה הבינלאומי קם לתחייה עם לידתו מחדש של הפמיניזם בשנות ה-70 ובשנת 1978 הוכר התאריך כיום האישה הבינלאומי על ידי האו"ם.

לפני שהגעתי ל'קום איל פו' לא ידעתי מה המקור של יום האשה. הנחתי שזה כמו יום האם רק גם לנשים שהן לא אמהות, ולבושתי מעולם לא בדקתי. בשבועות האחרונים, לקראת יום האישה מצוידת בידע החדש שרכשתי, שוחחתי עם נשים רבות על יום האישה וגיליתי שלא הייתי לבד בבורותי. מבט נוסף סביב והקשבה לאמצעי התקשורת חיזקו את תחושתי שזה לא עניין מקומי- יום האישה התרחק מהמשמעות האמיתית שלו עדי כדי כך שכמעט ואין לה זכר בציבור הרחב.

בארגוני הנשים כמובן מציינות אותו כהלכה וכמקורו, אבל קולן של החברות המסחריות חזק יותר ונוכחותן במרחב הציבורי (שמוצע בכללותו למכירה) גדולה יותר, כך שיום האישה הצטמצם ליום של מבצעים והטבות לנשים. אני לא מטילה את האחריות להשכלתי על החברות המסחריות כמובן והטבות לנשים ביום הזה לגיטימיות , לו רק לא היו מנוגדות ברוחן באופן ציני כל כך למשמעות היום.

לו רק לא היה יום האישה מוקדש לתחרויות יופי (לצעירות ורזות כמובן), יום של  1+1  שאת פרסומיו מלווה דוגמנית מרוטשת פוטושופ שהייתה רזה מלכתחילה, מבצעים במכונים להסרת שיער, להצרת היקפים ויישור קמטים, המעודדים נשים לנצל את היום כדי "להתפנק" בהגדלת חזה או כמה זריקות לשפתיים.

היום שנועד להזכיר את המאבק לשיוויון זכויות  של נשים,הוא יום שמוקדש להעצמה הבלתי נגמרת של מודל היופי הדכאני כלפי נשים , מודל שהוא אחד הגורמים המרכזיים למצב חוסר השיויון בו אנחנו מצויות. חוסר שיוויון המאלץ אותנו להיכנע לתכתיבי יופי נוקשים ואחידים, שמאלץ אותנו להיות רזות וצעירות (לפחות למראה) כדי למצוא עבודה, כדי לזכות להערכה, כדי להיות "מלכת המלכות".

שונה במובן הזה ועל כן ראויה לציון היא חברת דאב שיצאה השנה בקמפיין "ליופי אין מלכה אחת" כתגובה על תחרות "מלכת המלכות" של ערוץ 2 בשותפות עם לאשה. אני מקווה שהיא תמשיך לעשות שימוש מהסוג הזה בפלטפורמת הפרסום הנרחבת שלה ושתמשיך לעודד מודל יופי אחר. בפעם הבאה אני מקווה שבמודעות תהיה גם בחורה שחומה אחת. כי גם אני משתמשת בדאב:)

שלט החוצות של dove מול דיזינגוף סנטר

שלט החוצות של dove מול דיזינגוף סנטר

באותו עניין-

בשנים האחרונות אנחנו מקיימות שיתוף פעולה עם נשות מרכז רקמה מקריית גת, הפועלות בחסות אחותי. המרכז מורכב מ-15 נשים אתיופיות שמפסלות, תופרות ורוקמות על פי מסורתן ותרבותן. בקרוב נשיק יחד ליין מוצרים חדש ומקסים ונרחיב על הדרך שהביאה עד הלום.

בינתיים, לכבוד יום האשה בחרנו להירתם לטובת  תנועת אחותי ולמען מרכז רקמה בקריית גת
ובמשך השבוע של יום האישה נעביר בשמן של הלקוחות שלנו את כל הרווחים ממוצרי הנייר המאוירים שלנו לטובת המרכז.

לקייה ירדני מנהלת קבוצת מרכז רקמה ואירה גודלמן המעצבת הראשית של comme il faut

לקייה ירדני מנהלת קבוצת מרכז רקמה ואירה גודלמן המעצבת הראשית של comme il faut

תגובות נוספת למלכת המלכות בפורום פמיניזם בתפוז.

על למה צריך לבטל את "מלכת המלכות" בבלוג של שירה משולם.

——————————————————————————————————————————————–

בארגוני הנשים השבוע:

- היום בצהריים תתקיים הרצאה למניעת הטרדה מינית לבכירי/ות ועובדות/י התמ"ת, לאחר שסגנית השר אורית נוקד נענתה לפניית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, כיאן, מרכז מהות, ומרכז תמורה בפרויקט מטעם שתיל.
- היום אחה"צ -תהלוכה ועצרת של קואליציית נשים יהודיות וערביות למען תעסוקה הוגנת, בהשתתפות תנועת אחותי, מרכז תמורה, קואליציית נשים לשלום, הקשת הדמוקרטית המזרחית, אנואר, פרלמנט נשים, קול האשה, איתך-מעכי , תנועת ש.י.ן, עמותת מען ועוד.
- שדולת הנשים בישראל תציג דוח צללים באו"ם על נערות בסיכון ותעסוקה.
- אשה לאשה- מרכז פמיניסטי חיפה יקיימו מסיבת יום אשה הערב.
- קואליציית נשים לשלום יפגינו מחר מול כלא השרון לשחרור אסירות פוליטיות.
- תנועת תנ"די- תנועת נשים דמוקרטית בישראל, מפגינות היום בסחנין לרגל מאה שנה להכרזה על יום האשה הבינלאומי.
- נשים בשחור יערכו מפגש בשבת,ביפו.

יום אישה שמח

פוסט פורים

פורים השנה בחנויות וב'כולה' היה בסימן "לגברים בלבד" . ככה זה נראה:

DSC_0409

הגברים של כולה

לגברים בלבד. כולה

לגברים בלבד. כולה

פדי גברי בכולה

פדי גברי בכולה

וברמת אביב:

הגברים של רמת אביב

הגברים של רמת אביב

ב-comme il faut רמת אביב

ב-comme il faut רמת אביב

הצוות

הצוות

בסטודיו של comme il faut התקיימה תחרות תחפושות:

בילבי וחברה

בילבי וחברה

הארנבת

הארנבת

כל הקרקס

כל הקרקס

שלושת הדובים שחיפשו זהבה ומצאו כלה

שלושת הדובים שחיפשו זהבה ומצאו כלה

והזוכה: גבר גבר

בחזית החולצה הפנינים:

יש מה לאכול? איפה שמת את המפתחות שלי? כמה זוגות נעלים את צריכה? חברה שלך סתומה.

גבר גבר

גבר גבר

לשאר התמונות בפליקר שלנו.

מזל טוב, זה שחור

בשעה טובה הסתיים שיפוץ החנות ברמת אביב וכבר מקבלות תגובות נלהבות מהשטח.

על המחשבה מאחורי ההתחדשות, סמנכ"לית הסחר והאופנה שלנו, ליאורה זק: "החנות עברה טרנספורמציה לחנות מודרנית ונקייה הנותנת פלטפורמה מכובדת לכל המוצרים אותם אנחנו מציגות ומוכרות.
החשיבה על עיצוב החלל נעשתה כדי לייצר אווירה רגועה,שיקית ואלגנטית, הצבעים של שחור ולבן מייצרים לוק קלאסי ודרמטי כאחד. ללקוחה המבקרת יש חלל גדול ומרווח בו מוצגת כל הקולקציה לצד פינת מדידה אינטימית וגדולה בה היא יכולה להרגיש נינוחה ומוגנת."

את החנות עיצבה האדריכלית סנאית דאל שעצבה גם את החנויות בירושלים ובנמל (ושהיתה גם אחת הדוגמניות שלנו העונה)

SANY000

התחדשה. comme il faut רמת אביב

התחדשה. comme il faut רמת אביב

פרקט שחור. רמת אביב

לפרטי התקשרות ולצפייה בחנות לפני השיפוץ.

פרוטו

מאת:לירית

בכל עונה יש לנו "פרוטו", יום בו מציגות המעצבות (אירה גולדמן מעצבת ראשית ואפרת זיו)  את דגמי העונה הבאה. ב"פרוטו" נוכחות מנהלות ומוכרות מהחנויות שלנו, ליאורה זק סמנכ"לית האופנה והסחר, סיביל המנכ"לית ובפעמים בהם נכחתי הצטרפה לקוחה חברה והביאה עוד נקודת מבט לקלחת. היום התארחה מיכל שפירא.

כולן מקבלות דפים עם ציורי הדגמים ולידן הן כותבות את דעתן והערותיהן. אח"כ מצליבות נתונים ומחליטות איך להמשיך, מה לייצר ובאיזו כמות. על האיכות על כל פנים לא מתפשרות על הבדים, החוטים וכו'.

מתלבטות וממלאות את הטבלאות. נורית, סיביל ושוש

מתלבטות וממלאות את הטבלאות. נורית, סיביל ושוש

ליבי רויזן

ליבי רויזן

את הבגדים מדגמנת לקוחה או מוכרת בד"כ והיום דגמנה אלונה אוגושביץ, לקוחה של החנות ברעננה.

האורחת שלנו מיכל שפירא

האורחת שלנו מיכל , אלונה וסיביל

מתרשמות מפרי עמלן

מתרשמות מפרי עמלן. מרסל, ז'נט ולידיה

אפרת זיו המעצבת מדגימה לתופרות את הבגדים על הדוגמנית

אפרת זיו המעצבת מדגימה לתופרות את הבגדים על הדוגמנית

מדגמנת בפרוטו בסנדלי chie miharaשלא מותירות ברירה אלא לצלם אותן

מדגמנת בפרוטו בסנדלי chie mihara (בחנויות) שלא מותירות ברירה אלא לצלם אותן

רזית?

מאת:לירית

לישיבת מנהלות החנויות הקבועה שהתקיימה הבוקר, הצטרפנו אירה המעצבת הראשית, סיון העוזרת האישית של סיביל, רונן מהנהלת החשבונות ואני. סיביל המנכ"לית הרצתה בקצרה, על נושא עבודה שהגישה במסגרת לימודי התואר השני שלה במגדר. הנושא: "הצעת החוק תת משקל בענף הדוגמנות על ידי רחל אדאטו ודני דנון"

לכולנו חולקו הטקסטים המופיעים מטה מתוך העבודה והתנהל דיון ער בהצעת החוק עצמה ובקשר שלה ושל דימוי הגוף הנשי ,לעבודה שלנו בפועל כחברת אופנה.

ליאורה הסמנכ"לית דיברה על חשיבות האמירות של המוכרות והמנהלות בחנויות לנשים המודדות בגדים, על האחריות שיש להן במפגש העדין הזה ועל איך אנחנו יכולות שלא לקחת חלק בשיח שמודד נשים על פי משקלן.  על הטבעיות שבה אנחנו, נערות ונשים בחנויות מחמיאות אחת לשניה ב"זה מרזה אותך" ו"זה עושה אותך מקל". בכלל, נראה ש"את נראית טוב היום" הוחלף כבר מזמן ב"רזית?"

שלשום חברתי ואני נזכרנו בקלי (הלו היא ג'ני גארת') מבוורלי הילס 90210 שהיתה סמל היופי בנעורינו ונדהמנו שבזמן שעבר מאז (ומסתבר שעבר) השתנו הסטנדרטים עד כדי כך, שנכון לשנת 2010 קלי היא כמעט שמנה.

מי שבטעות ראתה את הבנות של 90210 הנוכחי לא יכולה שלא להבחין באידאל היופי שהלך והצטמק עוד ועוד מאז קלי וברנדה. התמונה לא משקפת עד כמה הן רזות…

90210 שנות ה-90

90210 שנות ה-90

הבנות של 90210, שנות האלפיים

הבנות של 90210, שנות האלפיים

הצעת חוק תת משקל בתעשיית הדוגמנות, התש"ע –2009

הגדרות 1. בחוק זה –
"סוכנות דוגמנות" – משרד, לרבות אדם, העוסק בייצוג  דוגמניות

ובשירותי תיווך לדוגמנות;

"תת משקל" – מדד מסת גוף (BMI) מתחת ל 18.5;
"מדד מסת גוף (BMI)"- תוצאת חישוב של משקל בק"ג המחולק בגובה שמועלה ברבוע;
"דוגמנית"- מי שמופיעה מטעם תאגיד במסע פרסום;
איסור הצגת דוגמנית בתת משקל 2. לא יציג תאגיד בפרסומת דוגמנית שנמצאת בתת משקל.
ייצוג אדם הנמצא בתת משקל בסוכנות דוגמנות 3. סוכנות דוגמנות לא תעסיק, לא תחתים על חוזה עבודה או חוזה לייצוג, דוגמנית הנמצאת בתת משקל.
איסור שימוש בתוכנת מחשב להצרת היקף 4. לא יעשה שימוש בתוכנת מחשב לצורך הצרת היקפי גופה של דוגמנית בכל פרסום המיועד לציבור.
עונשין 5. (א) תאגיד העובר על הוראות סעיפים 2 או 4 לחוק זה דינה- הקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[1] (להלן חוק העונשין) ואם היתה העבירה נמשכת דינו ארבע פעמים הקנס האמור;
(ב) סוכן העובר על הוראת סעיף 3 דינו- הקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (3) לחוק העונשין ואם היתה העבירה נמשכת דינו ארבע פעמים הקנס האמור.
ביצוע ופיקוח 6. שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע ופיקוח.

דברי הסבר

הפרעות אכילה ובכללן אנורקסיה, נמצאות בשנים האחרונות במגמת עליה בחברה הישראלית, בעיקר בקרב נערות צעירות. מחקרים מוכיחים כי אחת הסיבות להפרעות אכילה בקרב צעירות הינו השפעת המדיה והפרסום המציגים כמודל לחיקוי נשים רזות במיוחד, ובכך משפיעים על הסטנדרטים של בני הנוער.  תעשיות האופנה והפרסום בפרט בנו מודל מעוות של יופי האישה האידיאלית, כאשר רבות מהדוגמניות המופיעות בפרסום הינן בתת משקל. דמות זו משמשת מודל לחיקוי בעיקר בקרב נערות המנסות לרזות בכל דרך.

הצעת חוק זו באה להאבק במגפת הפרעות האכילה. חשוב להבין כי אנורקסיה הינה מחלה חשוכת מרפא בשלביה המתקדמים, היא פוגעת כמעט בכל אבר ואבר בגוף החולה ולעיתים מזומנות מביאה למוות. מכאן החשיבות הרבה למצוא כלים שיצמצמו את התפשטות המחלה בקרב צעירים וצעירות במדינה.

הצעת החוק מתבססת על הגדרות משרד הבריאות, לפיהן תת תזונה מוגדר מתחת ל-18.5 מדד מסת גוף (BMI) .

בהצעה נקבע כי חברה מסחרית לא תציג בתשדיר פרסומת מטעמה צילומי דוגמן או דוגמנית אשר נמצאים במצב של תת משקל. ההצעה מתייחסת גם לסוכנויות הדוגמנות, אשר לא יכלו להעסיק דוגמניות הסובלות מתת משקל . בהצעת החוק נקבע בנוסף כי יחול איסור על שימוש בתוכנות מחשב לצורך הצרת היקפים של דוגמנים בכל פעילות מסחרית ו/או מערכתית, ובכלל זה מגזינים, עיתונים ומשרדי פרסום.

הפרעות האכילה אינן הפרעה נפשית בלבד כי אם מהווה איום ממשי על חיי החולה. הצעת חוק זו באה להגן על בריאות המתבגרים במדינת ישראל זאת על ידי סינון המסרים הפוגעניים של תעשיית הדוגמנות והפרסום.


גם דורית אברמוביץ' כתבה על הנושא

ולנטיין 2010

מאת:לירית

כולה מכריזה על ולנטיין כיום לאהבה עצמית ומזמינה נשים לתת לעצמן ואחת לשניה טיפול מתנה ליום האהבה

phpThumb_generated_thumbnail

ב-COMME IL FAUT CAFE רקח השף עדי אבו ארוחת ולנטיין משובחת על טהרת ה"שרינג" ולקינוח עוגה (זוגית) עם ג'לי ותותים כמו פעם.

עוגה של פעם חיום האהבה

עוגה של פעם ביום האהבה

וב-comme il faut לכבוד החג החלטנו לחשוף לבבות סודיים המסתתרים בפריטים רבים שלנו, שנועדו ללובשת אותם,  בתקווה להעלות חיוך על פניה או להזכיר לה משהו חשוב. הנה כמה תמונות חסויות:

חצאית רדיקל- מבחוץ לא רואים

חצאית רדיקל- מבחוץ לא רואים

מבפנים- לבבות סודיים

מבפנים- לבבות סודיים

blue

לב כחול פנימי

~~~~~~~~~~~~~~~
וזו לא הדוגמה היחידה

חולצת comme il faut

חולצת comme il faut

והלב שלה

והלב שלה

יום אהבה שמח

ברוק שילדס, אני ומיתוג הנשיות 2010

מאת:שרון בג- לייבוביץ'

פעם בשנות ה- 80 כשכריות היו בכתפיים וחותלות עשו את הסיבוב הראשון שלהן על רגלנו החטובות ברוק שילדס הייתה בר רפאלי. יופי קסום, גבות במראה טבעי, נעורים מתפרצים, אמא מנהלת עסקים ועתיד ורוד.
שרה הסקינס, פרופסורית אמריקאית ואישיות טלוויזיונית החולקת תובנותיה, בדרכה ההומוריסטית והנחרצת בוחנת נשיות מהי לאור דמותה של ברוק שילדס ברבע מאה האחרונה את מצבה של האישה האמריקאית. לדעתה, בבידור האמריקאי או שאת חתולת מין או שאת אמא והמעבר חד משמעי.

היא מתארת איך הפכה ברוק שילדס מסמל סקס, כוכבת קולנוע בהתגלמות בוגרת פרינסטון המפרסמת את הגי'נס של קלווין קליין בסרטון השערורייתי בזמנו (שום דבר לא מפריד בינו לבין הקלווין קליין שלי), דאודורנט, בובה בדמותה וחברות במכון כושר לאימא מקצועית המדברת בכל הזדמנות אפשרית טוק- שואו על בנותיה, מוציאה ספר על הדיכאון אחרי לידה שלה, מפרסמת מיני וואן, משחת שיניים, חלב, מסנן שמש ואת מוצרי טאפרוור רחמנא ליצלן.

1981 סמל סקס:

2009 אמא:

לא יודעת אם זאת הייתה השמחה לאד או סתם שותפות גורל והערכה לכלים של טאפר וור.
רציתי לראות מי היא הפרזנטורית האולטימטיבית הנשית הישראלית? האם אנחנו מירי בוהדנה באייס או ג. יפית וכלתה? מה קרה לי משנות ה- 80 עד הלום?
חיפוש לא מעמיק הראה כי כל מותג אופנה הטוען לכתר (המלבישה את האישה הישראלית) מצהיר בסיפור המותג שלו כי הוא פונה אל האישה המודרנית/ מטופחת/ אמא/ עצמאית/ אורבנית/ אשת קריירה/ משכילה/ עצמאית/ מודעת לעצמה/ חושנית/ מרדנית/ נועזת/ פורצת גבולות אבל קלאסית. השלימי את החסר.

כל הנשים בקהל שעונות על הקריטריונים נא להרים יד.
מישהו באמת חושב שאנחנו כאלה? יש כזאת אחת בכלל? מי יכולה להיות כזאת? מי רוצה להיות כזאת?
בלי כאבי גב/כאבי ראש/עודף משקל, נשואה/רווקה/תקועה בשלב האמהות ומחכה לפריצה הגדולה בקריירה. למה להכניס אותנו ללחץ? מילא אותי אבל את הבנות שלי.
תרגיעו.

לאחרונה התכתבתי עם אחת מצלמות האופנה המובילות בארץ אודות דוגמנית זעירת מידות בקטלוג אופנה שצלמה ותשובתה הייתה:
"כשאומרים נשים אמיתיות מתכוונים לנשים יותר שמנות ופחות יפות.
דוגמנית היא בהחלט אישה אמיתית גם כן ,אבל כזו שרובנו היינו שמחות להיראות כמוה.
באופן אישי ובאופן מקצועי אני חושבת שהרבה יותר נכון ומועיל ,מכל הבחינות ,לצלם דוגמנית.
גם הלקוחות של שם המותג מתקשרות הרבה יותר טוב עם תדמית אופנתית ולא עם אישה מהחיים .
יש מעט מאוד מותגים בעולם שמתאים להם מה שנקרא נשים אמיתיות, איזה מושג מתיפייף,
ומשתמשים בהן.
"קום איל פו" עושים את זה מצויין וניכסו לעצמם את הקונספט.
לא נראה לי שיש מקום לעוד חברה בישראל לעשות את זה."

אני חולקת ובעיקר על הכתוב בשורה האחרונה. לא יכול להיות שרק חברה אחת תתייחס לקונספט.

נהפוך הוא.

אני מזמינה באופן אישי מעצבים, מותגים ורשתות אופנה להרים את הכפפה (ואת שאר הגרדרובה גם) להפגין חשיבה יצירתית בפרסום, בקשר שהם יוצרים עם לקוחותיהן ולתת לעוד נשים אמיתיות מענה אמיתי.

שרון בג-ליבוביץ ברית המילה.

www.brithamila.com

מסיבת עובדות

מאת: לירית

ביום א' שעבר חגגנו את סיומה של 2009 במסיבה כמו שצריך שהפיקה סיון ביד רמה. שתינו אלכוהול טוב ואכלנו אוכל משובח שהכינו לנו במסעדה בניצוחו של השף עדי אבו.

ציון ויונס מהמסעדה

ציון ויונס מהמסעדה

IMG_0224

דנה מרמת אביב ונטי מהסטודיו של comme il faut

IMG_0232

עדי והילה מהמסעדה

חגגנו לאורלי המקסימה, מנהלת החנות ברמה"ש יומולדת

מזל טוב אורלי

מזל טוב אורלי

סיביל נשאה דברים

IMG_0393

סיביל מסכמת שנה

ז'נט מקבלת תודה מיוחדת מסיביל

ז'נט מקבלת תודה מיוחדת מסיביל

ותודה מיוחדת גם לשרה

ותודה מיוחדת גם לשרה

אביב מנכ"לית  'כולה' סיכמה שנה מוצלחת ב'כולה'

אביב מסכמת שנה

אביב מסכמת שנה

נורית הקריאה קטע מרגש שכתבה על כברת הדרך שעברה בחברה

נורית מספרת על הרומן של ה עם קום איל פו

נורית מספרת על הרומן של ה עם comme il faut

הנה המכתב המקורי (לאחר מאמצים בלתי מבוטלים להשיגו)FAX

צחקנו במופע של דינה אור

IMG_0472

דינה אור

דינה אור בפעולה

דינה אור בפעולה-אורנה מרמת אביב ילנה ליאת מהמסעדה ויולי בת זוגה של ליאת

ואחרי עוד קצת שתייה עברנו לרחבת הריקודים

IMG_0584

אורנה מנהלת חנות רמת אביב, מיכה (בן זוגה של סיביל) מהסטודיו ומהמסעדה, אדריאנה מר"א, רותי מרחובות ומרינה מר"א

עדי אבו הילה ויגאל מהמסעדה

עדי אבו הילה ויגאל מהמסעדה

יגאל

כרמל ויגאל מהמסעדה

IMG_0559

ליבי מהסטודיו של comme il faut

וגם נפרדנו מעידן מנהל המסעדה

עידן ועדי מהמסעדה. לחיי השנה שהיתה

עידן ועדי מהמסעדה. לשנה שהיתה

אביב מכולה וסיון מהסטודיו

אביב מכולה וסיון מהסטודיו

גוליסה וגלי מהסטודיו

גוליסה וגלי מהסטודיו

*ליאורה היקרה היתה בחו"ל וחסרה.

לשאר התמונות מהמסיבה – בפליקר שלנו

צילום: ענת זילברמן גנדלין

על כוונות והחתלות

מאת: לירית

בשבוע שעבר נחשפתי לדיון שנערך בדף הפייסבוק של ריקי כהן, האמא של אמהות אובדות באשר למדיניות דיאדה ובו הוזכרה 'קום איל פו'. הנה צילום מסך שלו:

מתוך עמוד הפייסבוק של ריקי כהן

מתוך עמוד הפייסבוק של ריקי כהן

זו התגובה ששלחתי לריקי כהן:

ראשית מעולם לא טענו שלייף סטייל וצרכנות קשורים למודעות חברתית או ג'נדרית בהכרח. אנחנו קושרות במודע כל דבר שאנחנו עושות לעשייה חברתית ולפמיניזם כי כך אנחנו בוחרות לעשות. מדוע? את יכולה לטעון שאנחנו "מתחפשות" ואני יכולה לומר בכל הכנות האפשרית שזה לא נכון. הפמיניזם שלנו הוא אמיתי והוא מתקיים גם מאחורי הקלעים, את מוזמנת אלינו להסתכלות מקרוב. נכון, הוא גם המיתוג, הבידול הפרסום והשיווק שלנו, איפה כאן הסתירה?

אבל בואי נניח שאני לא מקור מהימן בהיותי בכ"ז דוברת החברה ונניח שהפעילות החברתית- פמיניסטית שלנו, היא לצרכי שיווק בלבד. האם לא היית מעדיפה עולם בו חברות מסחריות "מתחפשות" ומקדמות את עצמן באמצעות סיוע לאוכלוסיות מוחלשות וקידום אג'נדה פמיניסטית? האם העולם הנוכחי בו חברות מסחריות מפרסמות בעיקר באמצעות בחורות ערומות או ערומות למחצה, מקדמות צרכנות חולה וגורמות לכולנו להרגיש רע עם עצמנו, רק כדי שנאמין שהמוצר שלהן ישנה את זה, עדיף בעינייך?

האם לא יהיה זה שינוי מרענן אם עסקים ינסו למשוך תשומת לב באמצעות קידום פרויקטים חברתיים נניח? אם כל חברה תיקח על עצמה גימיק שיווקי אחד שבו היא תורמת, מסייעת, מעלה למודעות נושא חברתי כלשהו, אני די בטוחה שמצבנו יהיה טוב יותר, יהיה כוונותיהם לא טהורות ככל שיהיו.

ודרך אגב, יש לנו כמובן משטחי החתלה גם בשירותי הגברים. לצערנו הם לא כל כך מתבלים.

זוהי תגובתה  של ריקי (ברשותה כמובן):

חבל לי שאת משווה נשים לאוכלוסיות מוחלשות. אני חושבת שזה פטרוני. נשים מופלות בשוק העבודה בשכרן, במעמדן ובאפשרות שלהן להתקדם כשהן אמהות וגם להיות עם ילדיהן. אני לא רוצה לראות חברות מתחפשות, אלא חברות שבאמת מציבות על דגלן כערך תרומה לקהילה הסובבת אותן, ולא רק מרוויחה למען הבעלים ומחזיקי המניות.
הסיבה שאני מפקפקת באמינות התיאוריה הפמיניסטית שאתן קושרות לשיווק המוצרים שלכן היא שאת המוצרים יכולות להרשות לעצמן רק נשים שממילא לא זקוקות להעצמה, הן כנראה באזורים החזקים של החברה, כלכלית ומתוך כך גם מעמדית. אני לא חושבת שחינוך לשיוויון יכול לעבור דרך צרכנות, ודאי לא צרכנות מהסוג הזה.

הבהרה: כשכתבתי אוכלוסיות מוחלשות לא התכוונתי לנשים באופן כללי כי אם לנשים שורדות זנות למשל.

ולסיום אני מצרפת חלק מתשובה של סיביל המנכ"לית שלנו, שנכתבה כתגובה לתגובה של לקוחה על אחד הפוסטים הקודמים (רק ההדגשות שלי) :

קום איל פו הוא עסק מסחרי. אנחנו מיצרות בגדים מוקפדים בסדרות קטנות, ביצור מקומי (שהוא יקר יחסית ליצור במדינות המזרח),בגדים שנועדו לשמש לקוחות זמן ארוך. את צודקת שהמחירים הם גבוהים.
כפעילות חברתית, וללא קשר לבגדים או למחירים, קום איל פו תורמת 10 אחוז מהרווחים שלה לטובת אוכלוסיות מוחלשות כמו: שורדות זנות או נפגעות תקיפה מינית.
אין קשר בין שתי הפעילויות אלא החברה שעושה את שתיהן. ייצור בגדים ופעילות בקהילה.

אין אנו מחויבות ולא התכוונו מעולם לפנות לכל הנשים. הבגדים שאנחנו עושות אינם עממיים כלל וכלל ובהחלט, ובכך את צודקת ,אנו פונות אל העשירון העליון מבחינת המחירים.
תרומתנו לקהילה אינה קשורה כלל לסוג המוצרים שלנו או להתחייבות שלנו כלפי החברה. אנחנו בהחלט מנסות לקדם נשים בחברה אך לא דרך הפיכתן ללקוחות שלנו.

הדיון הסוער ממשיך בבלוג של ריקי כהן ברשימות